מתוך בבלי יומא לה ע"ב
ת"ר עני ועשיר ורשע באין לדין.
לעני אומרים לו: "מפני מה לא עסקת בתורה?"
אם אומר: "עני הייתי וטרוד במזונותי."
אומרים לו: "כלום עני היית יותר מהלל?"
אמרו עליו, על הלל הזקן, שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק.
חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו.
פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון.
אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים.
כשעלה עמוד השחר, אמר לו שמעיה לאבטליון: "אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא?"
הציצו עיניהן, וראו דמות אדם בארובה.
עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה.
אמרו: "ראוי זה לחלל עליו את השבת."
שאלות למחשבה:
האם לימודים צריכים להיות בחינם?
עד כמה המורים צריכים להכיר את המצוקה הכלכלית של תלמידיהם?
עד כמה אפשרי שהמורים יכירו את תלמידיהם?
מה ניתן להסיק מן הסיפור לגבי ימים אלה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה